שליטה מדויקת בטמפרציה בייצור חיישנים ביולוגיים
אם אתם יוצרים חיישנים ביולוגיים, אתם יודעים איזו בעיה זו מהווה. יש צורך בטמפרציה מדויקת – לא גבוהה מדי, ולא נמוכה מדי – אחרת החומר שעליו מותקנים החיישנים עלול להישבר, והקשרים הכימיים בין החומרים לא יהיו יציבים.
במשך זמן רב, כולנו השתמשנו בתנורי חימום רגילים. אך אם רוצים להשתמש בטכנולוגיות מודרניות, זה איטי מדי. לכן עברנו לשימוש במערכות אינפרא-אדום. הן מחממות ומקררות במהירות אדירה. זו הדרך היחידה לשמור על קצב הייצור ללא בעיות.
פרטים על טמפרטורה ואורך גל
כשאני בוחר מערכת אינפרא-אדום, אני קודם כל בודק את אורך הגל. אם צריך שהחום יחדור לעומק החומר, יש להשתמש באינפרא-אדום בעל אורך גל קצר. אם צריך רק לחמם את השטח החיצוני, אז מספיק אינפרא-אדום בעל אורך גל בינוני. כדי לקבל עוצמת חימום גבוהה, אנו משתמשים בנורות קוורץ בעלות הספק גבוה.
אך כאן נמצא החלק הקשה: רשת החשמל שלכם. בין אם אתם משתמשים ב-220V או 380V, המתח חייב להיות יציב. אם המתח יורד אפילו במעט – כ-2% – זה עלול להרוס את כל החיישנים. זה מעצבן, וזה גם יקר.
הפעלה יעילה של הציוד
אף אחד לא רוצה לבזבז שלוש שעות על החלפת הנורות במהלך העבודה. לכן אנו משתמשים בחיבורים סטנדרטיים כמו R7s או SK15. פשוט מחליפים את הנורה הישנה בחדשה.
כדי שהמערכות האלו יוכלו לתקשר עם שאר הציוד, אנו מחברים אותן לבקרי PID. הנורה כבר לא רק מחממת – היא גם סופקת לנו נתונים בזמן אמת.
עוד טריק: אנו לעתים צובעים את הזכוכית של הנורות. זה מסייע להסיר את האורות ה“רעים” מהספקטרום, כך שהשכבות האורגניות של החיישן לא יישרפו.
החיסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
החיסרון הוא שאינפרא-אדום בעל עוצמה גבוהה יוצר הרבה חום מיותר. הנורות טובות בחימום היעד, אך המכשיר עצמו עלול להיפגע מהחום. אם לא משתמשים במאווררים או במערכות קירור יעילות, זה עלול לגרום לבעיות.
כשהטמפרטורה הסביבתית עולה בגלל חוסר במערכות קירור, הכיול של החיישנים נהרס. זו המחיר שצריך לשלם עבור עוצמת חימום גבוהה כזו.