למה עברנו לייבוש באמצעות קרינת אינפרא-אדום
כשמנהלים מפעל ייצור, הלחץ להישאר “ירוק” ולהימנע משימוש בעופרת אינו קשור רק לעמידה בדרישות הרגולטוריות – זה קשור גם לרצון להפוך את התהליך לנקי יותר. במשך זמן רב, השתמשנו בתנורים ענקיים לחימום האוויר. אך הבעיה היא שחימום כמויות עצומות של אוויר זה בזבוז אנרגיה. בנוסף, האוויר הזה משמש כמעין “מסילת הובלה” לאבק וחלקיקים, דבר שאינו רצוי כלל בקרבת הוופרים שלנו.
לכן עברנו לשימוש בקרינת אינפרא-אדום. שיטה זו מאפשרת לנו לוותר לחלוטין על שימוש באוויר.
העניין הוא בהעברת האנרגיה.
במקום לחמם את כל החדר, נורות האינפרא-אדום שולחות קרינה אלקטרומגנטית ישירות אל הוופר. דמיינו זאת כמו לעמוד בשמש ביום קר – אתם מרגישים את החום מיד, גם אם האוויר סביבכם קר מאוד. האנרגיה גורמת לרטט של המולקולות בחומרי הציפוי. מכיוון שהתהליך ישיר, אין צורך להשתמש במקורות חימום ענקיים במשך שעות רבות כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה. החימום קורה במהירות – וזה מפחית את צריכת האנרגיה לכל וופר שעובר דרך המכשיר.
שמירה על ניקיון וסביבה ירוקה.
קל הרבה יותר לעמוד בדרישות הסביבתיות כשאין צורך בחומרים מזהמים. מערכות אינפרא-אדום פועלות על בסיס חשמל – אין גזי בעירה, אין סגסוגות המכילות עופרת במקורות החימום – שום דבר מסורבל.
אנו מכנים זאת תהליך “יבש”. אין צורך בשימוש בחומרים כימיים כדי להעביר חום מנקודה אחת לאחרת. זה פשוט עובד.
החלק הקשה – האיזונים ההנדסיים.
זה לא כל כך פשוט. אם מגבירים את עוצמת הקרינה יותר מדי, עלולה להיווצר בעיה של יבשות יתר של הפני השטח, מה שגורם להצטברות של חומרים מסיסים מתחת לפני השטח. זה יכול לגרום לבועות או להקרשה של החומר, מה שמקשה על התהליך.
הסוד נמצא באורך הגל. יש להשתמש בגלים קצרים כשרוצים מהירות גבוהה, ובגלים בינוניים כשרוצים שהחום יחדור לעומק החומר.
טיפ חשוב: אל תחסכו במאווררים של מערכת הקירור. אם המאווררים לא יעבדו כראוי, הנורות יתקלקלו מהר יותר מהצפוי.
החלק הטוב ביותר? ניתן להיפטר מהתנורים הענקיים האלה. ניתן להחליפם במערכות קירור קומפקטיות. כך ניתן לקבל את התעודה הירוקה, לחסוך מקום, ולשמור על קצב הייצור הרצוי.