למה החיממים מסוג IP55 שלכם נשרפים כל הזמן (וכיצד לתקן זאת)
יש סוד קטן לגבי החיממים האינפרא-אדומים מסוג IP55: ברוב המקרים, הם לא נהרסים בגלל שהחלק החם שלהם נשרף. בדרך כלל, זו החיבור של החוטים שנהרס.
כשמפעילים את החיממה בעוצמה מלאה, החום לא נשאר רק באזור שבו הוא אמור לחמם את האורחים – החום עובר גם לאורך החוטים.
היצרנים הזולים אוהבים להשתמש בחומרי איטום זולים או בסיליקון באיכות נמוכה. ביום הראשון זה נראה בסדר, אך לאחר תקופה מסוימת, החומרים האלו נשברים. כשהאיטום נהרס, נוצר מעגל קצר.
הבעיה של “הפחם”
אני רואה את זה כל הזמן אצל החיממים בעלי האיכות הנמוכה. המקום שבו הצינור הקוורץ נפגש עם החוטים החשמליים הופך לנקודת לחץ תרמי.
אם חומר האיטום לא יכול לעמוד בחום של מעל 200°C, החומר נהרס. זו תהליך איטי – החומר הגמיש הופך לפחם שביר. אז, כל רטט קטן או שינוי קל במיקום החיממה גורם לחוטים להיגע זה בזה, ואז – פופ – החיממה כבויה.
הדרך הנכונה לעשות זאת
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת. אנחנו לא רק מוסיפים שכבה של דבק וזהו.
במקום זאת, אנחנו משתמשים בתהליך איטום מרובה שלבים. אנחנו משלבים חומרי קרמיקה בעלי יציבות גבוהה עם חומרי סיליקון מיוחדים שיכולים לעמוד בחום. זה עוזר למנוע חדירת לחות (ולכן החיממה נשארת ברמת IP55), ובנוסף זה עוזר להסיר את האנרגיה התרמית המסוכנת מהחוטים.
אם אתם קונים חיממה, בדקו שהחוטים מצופים בחומר מתאים ומחוברים ישירות לבלוק החיבורים. רצוי שהחיבורים יהיו יציבים – אם הם זזים, הם יגרמו לשחיקה של החומרים, וזה יוביל לכישלון של החיממה.
הקושי האמיתי
יש חיסרון אחד: איטום טוב יותר גורם לחיממה להיות כבדה יותר. זה גם מקשה על תיקון החיממה בשטח. אי אפשר פשוט לתקן את החוטים השבורים – צריך להחליף את כל מערכת החיבורים.
אבל באמת? עבור התקנה בעסקים, זה הסיכון שאני מוכן לקחת בכל פעם. אני מעדיף להחליף את מערכת החיבורים כל כמה שנים, מאשר שהחיממה תגרום לניתוק החשמל באמצע לילה קר.
טיפ קטן: ודאו שמפסקי החשמל שלכם מתאימים לזרם ההתחלתי של החיממה. זה יחסוך לכם את הבעיות המעצבנות שנגרמות כשהחשמל עולה בפתאומיות.